אתיקה עיתונאית

תקנון האתיקה העיתונאית, הינו מקבץ כללי התנהגות הנועד לשמור על המוסר העיתונאי.

זוהי למעשה רשימה של כללי עשה ואל תעשה הבאה להסדיר את עבודת העיתונאי.
בישראל מופקדת מועצת העיתונות על הנושא, והיא הכתובת לתלונות במקרה וישנה הפרה בכללים.
העיתונאי נתפס כמשרת הציבור ותפקידו עפ"י הנאמר בתקנון האתיקה, הינו להגן על חופש העיתונות וחופש הביטוי. משמע לשמור על הזכות של כל אדם בחברה דמוקרטית להביע את דעתו, לתמוך או להתנגד לנושא כלשהו, כנכתב בתקנון: "עיתון ועיתונאי יהיו נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת בהגישם לציבור שרות מקצועי ובפרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות."
מחובת העיתונאי לשמור על אמינות ומהימנות במידע הנמסר לציבור כמצוין בתקנון: "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק,מטעה או מסולף" , ובמידה והעיתונאי מוסר מידע מתוך ידיעה שהינו כוזב ייחשב כמועל באמון הציבור.

דבר נוסף המודגש הינו הגינות העיתונאי,כנכתב בתקנון :"עיתון ועיתונאי יפעלו ביושר, בהגינות וללא מורא". כמו כן, אין על העיתונאי לקבל שוחד ולהשתמש במעמד תפקידו על מנת לקדם אינטרסים מאחר ומחובתו ליידע את האזרח על המתרחש במדינה ובחברה באופן מהימן.
אוביקטיביות הינו ערך המצוין בתקנון שבין היתר מדגיש כי על העיתונאי להבחין בפרסום בין ידיעה לדעה. במקרה של פרסום הבעת דעה יחולו עלייה כללי האתיקה.
מכאן נוכל להבין כי כללי האתיקה באים להסדיר את עבודת העיתונאי ופרסומיו, לדאוג כי תימסר ידיעה והבעת דעה בתנאים הברורים. זאת נעשה משום שלעיתונאי השפעה ניכרת ורחבה על דעת הציבור ולכן, אנשי התקשורת תוך מאמץ רב מנסים לא לחטוא לאמת, אך בפועל לצערי, חלק ניכר מן הסעיפים שבכללי האתיקה לא באים לידי התחשבות מצד העיתונאים. האמת מסולפת כאמת העיתונאי חדשות לבקרים , והסוביקטיביות חוגגת בתקשורת. ישנן הוראות מדייקות המנחות את העיתונאי כיצד להציג את כתיבתו כך שלא תראה מנוגדת לאותם כללים.